ארכיון תגיות: טוגרה

תולדות החותמת

"ונחתם בטבעת המלך" כך נאמר במגילת אסתר. חותמות היו בעת העתיקה והן שימשו לייצוג המלך. בחותם סגרו את המגופה כדי שכול אחד יידע שבתוך הכד הזה יש משהו ששייך למלך ואין לגעת בו. גם המלך אחשורוש ששלח שליחים לכל 127 הערים עליהם שלט, שלח אותם עם פתשגן (מכתב) שבראשו התנוססה חתימתו, חותם המלך, כדי שהציבור יידע שזה דבר המלך. מכאן בא הביטוי "הטביע את חותמו".

 גם ברחבי יפו אפשר לראות מבני ציבור שבראשם מתנוססת חתימתו (טוגרה) של הסולטן עבדול חמיד השני, כדי שהציבור יידע שזה מבנה השייך למלך ויש לנהוג בו כבוד. ליפו הגיע בשנת 1906 דַפּס מרוסיה בשם אהרון איתין שהביא אתו דפוס עם ציוד להכנת חותמות. הוא הכין חותמת עבור מושל יפו וכאשר זה האחרון קיבל את "הפלא" שעליו התנוסס שמו הם הפכו לידידים.

תפקידה של החותמת לא השתנה מאז העת העתיקה ועד לימינו אלה. היא אמורה להראות את מעמדו ותפקידו של נושא החותמת. ייצור החותמות עבר גלגולים רבים מהעת העתיקה שבה יצרו חותמות מאבן ועליהן פיסלו ויצרו את החותם. במאה השנים האחרונות השתמשו בחותם בעזרת שעווה עליה הוטבעה הטבעת התבליט. בעידן המתקדם נהגו לסדר את דוגמת החותמת מאותיות עופרת ולאחר מכן ללחוץ ולהטביע גיליון נייר רטוב המהול בקמח וליצור אימהה (מטריצה) ולאחר שאפו את המטריצה בתנור היא נהייתה קשיחה והייתה מאפשרת לכבוש לתוכה גומי שלאחר תהליך גיפורו התייצב וקיבל את דמות האותיות – והנה לנו חותמת לפי בקשתנו. כיום הדרך היא קלה יותר ופשוטה, אין עושים יותר מטריצה במתכונת הישנה אלה מייתרים אותה בתהליך של מחשב ושימוש בפולימרים גמישים.

בימנו יש לכל מדינה חותם משלה שבו מחתימים מסמכים רשמיים של המדינה. בעזרת חותם משעווה היה הנוטריון מאשר בחתימתו שזה מסמך מקורי.

הרבה מים זרמו בירקון מאז החותם הראשון ועד לימינו. כיום החותמות נעשות בקלות והן מורכבות בתוך מנגנון קפיצי קל להפעלה .